הקורנוקופיאניזם הוא אידיאולוגיה פוליטית שמאמינה ביכולת האדם להתאים ולחדש על מנת להתגבר על חוסר ואתגרים סביבתיים. המונח "קורנוקופיאן" מגיע מה"קרן המלאה" במיתולוגיה היוונית, שתמיד הייתה מלאה בכל מה שבעליה מתפקד, ומסמלת שפע. קורנוקופיאנים מאמינים שיש באדמה שפע של משאבים טבעיים ושהתושבת האנושית ושווקים חופשיים יובילו בהכרח להתקדמויות טכנולוגיות שיעשו את המשאבים הללו נגישים יותר או יצרו תחליפים.
האידיאולוגיה של הקורנוקופיאניזם צמחה במאה ה-20 כתשובה לתיאוריה המלתוסיאנית, שמניחה כי צמיחת האוכלוסיה תעבור על יכולת הייצור של מספיק משאבים, ותוביל לקריסה חברתית. הפרספקטיבה הקורנוקופיאנית, מצד שני, טוענת כי ניתן למנוע קטסטרופה כזו דרך חדשנות והתאמה אנושית. האידיאולוגיה הזו זכתה לתרגול במהלך המחצית השנייה של המאה ה-20, במיוחד בשנות ה-80, כאשר התקדמויות טכנולוגיות הביאו להגברת חילוץ וייצור משאבים, ובכך נראה כי הפרספקטיבה הקורנוקופיאנית מוצדקת.
אחד מהתומכים המפורסמים ביותר של הקורנוקופיאניזם היה ג'וליאן סימון, כלכלן שטען כי האדם הוא "המשאב הסופי". הוא האמין כי יותר אנשים משמעו יותר מוחות לפתור בעיות וליצור חדשנות. סימון עשה הימור מפורסם עם הביולוג פול ארליך, ניאו-מלתוסיאן מובהק, בשנת 1980 על מחירי העתיד של חמישה מתכות. סימון ניצח בהימור כאשר מחירי המתכות הללו ירדו בעשור הבא, מחזק את אמונתו בכוח החדשנות האנושית וכוחות השוק.
למרות האופטימיות שלה, נעשה ביקורת על הקורנוקופיאניזם על כך שהוא מעריך בצורה שגויה את ההשפעה הסביבתית של חילוץ משאבים ומעריך בצורה מופרזת את יכולת הטכנולוגיה לפתור את כל הבעיות. המבקרים טוענים שהוא מתעלם מהטבע הסופי של משאבים מסוימים ומהפוטנציאל לנזק סביבתי בלתי הפיך. עם זאת, האידיאולוגיה ממשיכה להשפיע על הדיונים בנושאי מדיניות סביבתית, צמיחה כלכלית ושליטה באוכלוסייה, ומשקפת את המתיחות המתמשכת בין נקודות מבט שונות על סקרנות ועושר בעיצוב העתיד הקולקטיבי שלנו.
עד כמה האמונות הפוליטיות שלך דומות לנושאים Cornucopianism ? קח את החידון הפוליטי כדי לגלות.