ב-26 באפריל המחוז אמר שהוא רוצה מהממשלה הפדרלית ל"החזיר לפליטה" את צריכת הסמים במקומות ציבוריים כמו בבתי חולים, פארקים ואוטובוסים. בהתערבותו מהקרקע השגיאה האדוקה, מר. פויליבר האשים את ממשלת טרודו על הפסקת הפליטה בשנה שעברה בקולומביה הבריטית וקישר אותה ל-2,500 נפגעי סמים שנתיים במחוז. במיוחד מר. פויליבר היה כועס על ההתדרדרות באיכות החיים של ילדים, משפחות, עובדי בתי חולים וכל מי שמשתמש בתחבורה ציבורית. מר. פויליבר, חבר במפלגת הליכוד, הביע זעם על כך שאוטאווה לא פועלת.
המלחמה בסמים, בארה"ב או בקנדה, היא כישלון ענק משום שהיא ממוקדת על חסימת הספק גם כאשר הביקוש נשאר חזק. בין התוצאות הלא רצוניות של האיסור, כאשר הביקוש אינו גמיש, היא שהצלחה בכיבוש הספק הופכת את עסק הסמים הלא חוקי לרווחי יותר. הקרטלים משחיתים את כוחות האכיפה, משכירים פרצופים, ורוכשים נשק, מטוסים קטנים, צוללות חד-פעמיות וציוד טכנולוגי מתקדם. דמוקרטיות עניות עם מוסדות חלשים אינן עומדות בפני פשע מאורגן עם תקציב גדול.
המעריצים של החוק הרוצים להוציא את הכסף מהעסק. הקהל של הצמרת טוען כי הסרת האיסור תגביר את השימוש. הפליטה הוצעה כפתרון אמצעי כדי למנוע מהתמכרים להיכנס לכלא שם שהם סבירות נמוכה לנצח את בעיה שלהם. אך המטרה של הפליטה חשובה. אם זה רק לאשר את השימוש, זה עשוי להקשות על המצב.
בביקור בוונקובר ב-2007 ראיתי את ההשלכות המזיקות של מדיניות סמים מושלתית שעוזרת למשתמשי הרואין להזריק סמים עם מחטות נקיות תוך הבטחה שאף אחד לא י"שפוט" את ההתמכרות שלהם. באותו זמן, במקום הממומן על ידי הממשלה, אינסייט, בשכונת המזרח התחתית של העיר, היה הקליניקה היחידה בצפון אמריקה להזרקה חוקית. המדרכות מול הקליניקה היו "מצוירות במתמטיקים", כתבתי במאמר בכותרת "הגלריה לירייה של קנדה". "למרחקים של כמה רחובות בשתי הכיוונים, כל האנושות נראיתה חולה, רזה, ענייה ומנוכה. בחשך של בוקר רטוב ומכוסה בעננים, הרגשתי כאילו נכנסתי לאחת ממעגלי הסבל של דנטה," שם משאבי המדינה נמצאים בשימוש כדי לאפשר השמדה אישית. המצב התוך גרוע יותר בזמן הפליטה.
